8.9.2012

Nimb

8 ספטמבר, 2012
 גני טיבולי, קופנהגן, דנמרק


טוב, אז מתברר שהדנים לא חזקים בימי ראשון בערב, מה שנותן לי חצי שעה-שעה לעדכן את הבלוג בקצרה. מראש אציין שכולי זעזוע מאיך שהפוסט הולך להראות, אבל בהעדר פוטושופ נצטרך להסתפק במקבץ תמונות נתון עד חזרתי בשלום ארצה.

קופנהגן - וואו. תמיד הייתה לי משיכה משונה לעמים הנורדיים, מאז שנילס ונלה (נלה?) התעופפו במרחבי לפלנד המלבינה - ועכשיו אישרתי את חששותיי.  בובה של מקום. יש הרגשה שהכל כאן נקי ורענן - מהאוויר הצונן ששואפים לעמקי הריאה עם היציאה הראשונה מהמטוס (כן! יצאנו לאוויר ולא לטרמינל! מי היה מאמין...) ועד למי הברז באמבטיה שאפשר לשתות לרוויה ובהנאה בלי שום חשש מסלמונלות חבויות.

קופנהגן עצמה מקסימה מכל בחינה אפשרית. לא ברור לי מדוע ולמה היא לא על מפת התיירות של הישראלים. מצד שני, יכול להיות שטוב שכך - עוד לא נתקלתי כאן בגילויי אנטי ישראליות בולטים שכנראה אפשר למצוא במקומות אחרים ביבשת...
אבל - לצערי זה (עדיין) לא בלוג טיולים ולענייננו אנו. באמצע גני טיבולי בקופנהגן עומד לו מבנה מרשים ביותר סטייל טאג' מאהל ו/או מבנה מוסלמי כלשהו, שמוכר לרוב בשם NIMB (או בשכתוב ארצישראלי נפוץ - נימב). כחצי שעה עמדתי מחוץ לנימב, לשעבר מסעדת כוכב מישלין (!) ושאלתי את עצמי אם אני יכול לעשות דבר כזה. בגלל שידעתי כמה אני גרוע בהחלטות - פשוט נכנסתי פנימה והשומר בכניסה ניסה להבין מה אני רוצה לעשות, לבוש ברישול בהכנסי למסעדה הפאנסי הזו... מייק א לונג סטורי שורט - אני בפנים, חושש לכיסי וגורלי.
Nimb Palace

לאחר המתנה ובהייה בסובבים המהודרים הגיע המלצר עם תפריט (שהיה עשוי מניילון עלוב למחצה) והחל להסביר לי על המנות השונות. כמה מילים שלא הכרתי, כמה מילים שאני לא בטוח שאני רוצה להכיר, ולבסוף הלכתי על ספיישל היום - שליו וירקות גינה.

באופן מפתיע - אחרי כ-4 דקות הגיעה המנה בצלחת ענק, בתוכה הציפור הכי קטנה שראיתי מעודי (והיו לי אפרוחים בתור ילד) יחד עם כמה גזרים קטניóø בצלים וצנוניות. המלצר הדוקטור החמיא לי ולשליו-ון ברוטב מפטריות מקומיות ושמנת ובקידה קלה אישר לי להתחיל לחפור במנה.
Tiny

השליו, קטן ככל שיהיה, היה טעים מאוד. הרוטב היה ממש מעולה, מתקתק וחמים שכיף לטבול בו את בשר העוף הרך. גם הירקות, פשוטים ומבושלים מעט מאוד - היו אדירים. לגזר היה טעם וריח של הגזרים שגידלנו בגינה כשהיינו ילדים - ריח של גזר אמיתי, לא של סופר. זה היה מהפנט ממש. רק את הגזרים אכלתי במשך 10 דקות. והיו רק שניים. של 6 ס"מ כל אחד. כל כך טוב.

כמובן שהמנה נגמרה צ'יק צ'ק. התפניתי להשלים פערים בקיבה עם סלסילת הלחם והחמאה שהוצעה לי וזה אכן סגר את הפינה. הלחם לא היה להיט אבל החמאה הייתה פירסטקלאס היישר ממחוזות בורדו הרחוקה.
All Done
סיכומון - המסעדה בהחלט נותנת הרגשה של יוקרה - חוץ מכמה פרטים מעצבנים כמו רצפת העץ שעושה רעש של תחנת רכבת משנות ה-20 כשהמלצרים והמארחות שועטים לכל עבר. האוכל טעים, לא מעולם אחר ולא מרטיט עצבים - אבל טעים.

שורה תחתונה - המחיר (170 שקלים, כולל טיפ) שווה את החוויה החד פעמית. כנראה שלא אחזור לסעוד כאן, כי בסיבוב הבא שלי בבירה הסקנדינבית אני מתכוון לנחות בסערה על NOMA הנודעת לשמצה.
Nighty

 


2 comments:

  1. אויש מהמם! מתה לנסוע לגור שם. האנשים יפים, ירוקים, סובלניים ומנומסים. בכלל קופנהגן היא אחת הערים הכי רגועות וכיפיות, קצת כמו אמסטרדם ויש לה מפת רחובות לא פחות יפה.

    השבמחק
  2. תודה אורנית!
    אכן מקום מדהים, ולדעתי בכמה רמות מעל אמסטרדם..

    השבמחק